פסק-דין בתיק עת"מ 25311-07-11

1.                 סירובה של המשיבה להעניק לעותרת 1 מעמד, הוא בסיס העתירה שבפני.

העובדות כפי שבאו לידי ביטוי בעתירה הן כדלקמן:

2.                 העותרת נישאה לאדוארד מוסייב, אזרח ישראל, בנשואי אל-סלבדור ביום 22.7.05. והחלו בהליך מדורג ביום 5.2.06 (בעתירה נכתבה אמנם 2008, אך ככל הנראה נפלה שגגה ברישום זה).

ביום 28.8.2006 קיבלה העותרת אשרת עבודה ב/1, אשר הוארכה מעת לעת עד ליום 24.4.09.

ביום 2.4.07 נולדה לבני הזוג בתם המשותפת, היא העותרת 2. במהלך הנישואין נהג בעלה של העותרת באלימות כלפיה, גם בעת היותה הרה. ביום 24.9.06 התלוננה העותרת במשטרה (נספח א' לעתירה) ואף נזקקה לצו הגנה אותו ביקשה וקיבלה ביום 25.9.06 (נספחים ב' ו-ג' לעתירה).

לאור האלימות שהופעלה כלפיה פעלה העותרת "... לפי הוראת הנוהל לטיפול במתן מעמד לבן זוג הנשוי לאזרח ישראל,  אך חרף זאת שנולדה להם ילדה והיתה חשופה לאלימות מצד בעלה בחר המשיב בהינף יד וללא כל נימוק או תימוכין להתעלם מבקשתה של העותרת להמשיך את הליך ההתאזרחות ובחר להפסיקו בפתאומיות ובן לילה הפכה העותרת לשוהה בלתי חוקית" (ס' 8-9 לעתירה).

ביום 11.8.10 הגישה העותרת בקשה להמשיך בהליך ההתאזרחות, בהתאם לנוהל של "הפסקת ההליך המדורג כתוצאה מאלימות בעלה" (ס' 10 לעתירה). העותרת נענתה בשלילה, תשובה לקונית, ללא הסבר מפורט וללא נימוקים. ערעור שהוגש ביום 18.10.10 על החלטה, זו לא נענה עד ליום הגשת העתירה 14.7.11.

התנהלות המשיב עומדת בניגוד לנוהל, המחייב קיום שימוע טרם שלילת מעמדה של  העותרת. בכל מקרה, מאחר ולעותרת ובעלה ילדה משותפת, היה צריך להעביר התיק לדיון בועדה הבינמשרדית, משהתקיימו התנאים לכך והעותרת נכנסת בגדר הנוהל.

עוד נטען, כי זכותה של הילדה לגדול לצד שני הוריה ולא נשקלה הפגיעה הקשה בקטינה ובטובתה. זכותה של הקטינה, שנולדה במדינת ישראל והינה אזרחית ישראלית לגדול ולא ניתן לנתקה ולהעבירה למדינה זרה עם שפה ומנטליות שאינם מוכרים לה. המשיב מתעלם מזיקתה של העותרת לישראל, מקום בו נולדה בתה.

3.                 העובדות הרלוונטיות העולות למקרא תגובת המשיב שונות מאלה שבאו לידי ביטוי בעתירה והן כדלקמן:

העותרת ילידת 1970, נכנסה לארץ ביום 24.5.2000 באשרת תייר ב/2 ושהתה בארץ שלא כחוק עד ליום 25.8.05, כאשר שני ילדיה הקטינים של העותרת נשארו באוקראינה.

בשנת 2002 הכירה את אדוארד מוסייב, לו נישאה בנישואי "אל סלבדור" בשנת 2005  וזאת לאחר שנישואיה לבעלה הקודם, נתין רוסיה הותרו, בשנת 2004.

ביום 25.8.09 הוגשה בקשה להליך מדורג, מאחר ונישואי אל סלבדור לא הוכרו והעותרת שהתה בארץ באופן בלתי חוקי, ניתנה החלטה ביום 29.1.06 כי עליה לעזוב את הארץ.

בעקבות פניית ב"כ העותרת למשיב ושימוע שנערך להם, ולאחר שהמשיב שוכנע בכנות הקשר ביניהם, אושר לעותרת מעמד מסוג ב/1 לשנה עד ליום 28.8.07. ביום 8.5.07, לאור סכסוך בין בני הזוג ופרידה זמנית של כחמישה חודשים, נערך שימוע נוסף והוחלט להאריך לעותרת את רשיון העבודה לחצי שנה.

ביום 12.8.07 פנתה העותרת וביקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים לאור האלימות בה נהג בעלה. ביום 3.9.07 הודיעה העותרת למשיב כי יש לה בן זוג ישראלי חדש ובכוונתם להגיש בקשה חדשה להליך מדורג מכח חיים משותפים.

בעלה של העותרת שזומן לשימוע ביום 8.10.07, ביקש להפסיק ההליך המדורג עם העותרת. ביום 10.10.07 נשלח לעותרת מכתב בדבר הפסקת ההליך המדורג עם מר מוסייב והיא נדרשה לעזוב את הארץ.

ביום 31.10.07 התקבלה פניה נוספת של ב"כ העותרת לאשר לה מעמד מטעמים הומניטריים, לאור אלימות בן הזוג הישראלי.

בטרם ניתנה תשובת המשיב, הגיעה העותרת ביום 14.11.07 עם בן זוג חדש, שקולניקוב אולג, וביקשה לפתוח בהליך מדורג עימו לפי נוהל חיים משותפים. לאור בקשה זו הוחלט שאין מקום להעביר הבקשה לועדה הבינמשרדית ותחת זאת לפתוח בהליך מדורג לפי נוהל חיים משותפים (מש/10).

ביום 4.5.08 נערך שימוע לעותרת ובן זוגה החדש (אולג) וניתן לה רשיון שהייה ועבודה מסוג ב/1 עד ליום 24.9.09. ביוני 2008 נפרדו בני הזוג. הדבר נודע למשיב ולאחר שימוע שנערך לאולג ביום 28.4.09 נסגרה בקשת בני הזוג למתן מעמד על סמך חיים משותפים.